תוכנית אסטרטגית לאומית לייצור מתקדם בתעשייה

פירוט ההמלצות

יישום מדיניות, הקמת פורום מדיניות, גיבוש מדד לייצור מתקדם, הקמת פלטפורמה להנגשת ידע וקהילת חדשנות, תוכנית תמיכה בחיבור סטארט-אפים, סיוע בשיווק בינלאומי, פיתוח אזורי תעשייה "חכמים", עידוד מחקר אקדמי, כלים להעברת ידע מהאקדמיה, תמיכה במו"פ של יישומים טכנולוגיים ובמכונים יישומיים, מעבדות חדשנות ואיגוד משתמשים

1. יישום מדיניות בנושא ייצור מתקדם

על מנת ליצור אינטגרציה ולקדם את יישום המדיניות הממשלתית לתמיכה בייצור מתקדם על כלל היבטיו, יש לייחד כוח אדם ייעודי במשרד הכלכלה והתעשייה לקידום הנושא. התפקידים יכללו פיקוח על המכון לייצור מתקדם, ניהול תוכניות הון אנושי, יצירת חיבור וסנכרון בין התוכניות השונות התומכות בקידום ייצור מתקדם בחברות ועוד. נוסף לכך, על אגף אסטרטגיה להמשיך ולקדם את התאמת כלי המשרד לתמיכה בייצור מתקדם, להישאר מעודכן בהתפתחות הטכנולוגיות ולהתאים את התוכנית האסטרטגית שלהלן לצרכים המשתנים, תוך יישום מדיניות הוליסטי לקידום תחום הייצור המתקדם בישראל.

2. הקמת פורום מדיניות לנושא הייצור המתקדם

הקמת פורום מדיניות הכולל נציגי ממשלה, תעשייה, אקדמיה, משקיעים ומגזר שלישי לטובת קידום נושא הייצור המתקדם בישראל. הפורום יתכנס אחת לרבעון וידון בהזדמנויות חדשות עבור התעשייה והמשק הישראלי, התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות, חסמים העולים מן השטח, אופן יישום המדיניות הממשלתית ועוד.

3. גיבוש מדד לייצור מתקדם

לשם פיתוח כלי מדידה שיעריכו את בשלות המפעלים בישראל ליישם היבטים שונים של ייצור מתקדם, מומלץ כי אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה יפעל לגיבוש שאלון מקצועי המודד את הרמה הטכנולוגית במפעל וכן את המוכנות והיכולת להטמיע שינויים טכנולוגיים. השאלון יהווה כלי עבודה ראשוני למפעלים, מעין מפת דרכים לאפיון מיקומם היחסי וההתקדמות הנדרשת, וישמש ככלי מדידה והערכה לתוכניות הסיוע השונות. כמו כן, השאלון יוכל לשמש לבחינת מצב התעשייה הישראלית בכללותה ולמעקב אחר התקדמות התוכנית והאפקטיביות שלה.

4. הקמת פלטפורמה להנגשת הידע הטכנולוגי (ע"י המכון לייצור מתקדם)

אחת התשתיות החשובות ביותר לעידוד הטמעת ייצור מתקדם בתעשייה היא הקמת מוקד ידע מרכזי בתחום הייצור המתקדם. הקמת המוקד תהיה אחד מיעדיו העיקריים של המכון לייצור מתקדם, שהמשרד עוסק בהקמתו בימים אלו.
לצורך כך מומלץ שהמכון יפעל לאגם ידע טכנולוגי ברמה גבוהה בנושא ייצור מתקדם בכלל וטכנולוגיות שבהן יבחר להתמקד בפרט, על ידי יצירת קשרים ושותפויות מחקריות עם סוכני חדשנות שונים בתחום בארץ ובעולם (אקדמיה, מכוני מחקר יישומיים, סטארט-אפים וכו). מומלץ לפעול מחד גיסא להנגשת הפתרונות הטכנולוגיים הקיימים לתעשיינים, ומאידך גיסא להנגשת האתגרים המרכזיים של התעשייה הישראלית למפתחי הטכנולוגיות המתקדמות. רצוי שהנגשת הידע תיעשה הן בצורה רוחבית אל מול התעשייה, באמצעות הוצאת פרסומים ומדריכים רלוונטיים, ארגון אירועים, כנסים וסדנאות וכו', והן באמצעות ליווי פרטני.

5. הקמת קהילת חדשנות לייצור מתקדם (על ידי המכון לייצור מתקדם) 

מומלץ לפעול להקמה של קהילת חדשנות בין-מגזרית בתחום הייצור המתקדם. קהילה שכזו היא כלי לתמיכה בפיתוח אקוסיסטם שבו חברים מגוון השחקנים הרלוונטיים לתחום ונוצרים מנגנונים פנים-מגזריים ובין-מגזריים המאפשרים זרימת רעיונות, יצירת ידע והחלפת דעות. כל אלה מייצרים בסיס איתן ליצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים שיקדמו פרויקטים עתירי תשתית בעידן הדיגיטלי. הקהילה מתוכננת לקום כחלק מפעילות המכון הלאומי לייצור מתקדם והיא תאגד חברות תעשייתיות, חברות טכנולוגיות, חברות רב לאומיות, גורמים באקדמיה ומכוני מחקר העוסקים בנושא. נכון יהיה למקד את הקהילה בתחומים שיזוהו כתחומים עם פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר לסטארט-אפים הישראליים.

6. תוכנית תמיכה בחיבור סטארט-אפים לתעשייה מייצרת 

מומלץ לבנות תוכניות ייעודיות ברשות להשקעות ולפיתוח התעשייה שמטרתן לתמוך בחיבור בין יזמים בעלי טכנולוגיות חדשניות ובין מפעלי תעשייה ישראליים או מפעלי תעשייה של חברות זרות בישראל. תכלית החיבורים יכולה להיות מוגדרת מראש, למשל ביצוע הוכחת היתכנות של הטכנולוגיות החדשניות במפעלים, פיתוח מוצר לפני רכישת המוצר על ידי התעשייה וכן ייצור מוצרים חדשניים בקבלנות משנה. על התוכנית לכלול הקמה של מסלול להשתתפות במימון החיבור בין יזמים לתעשיינים, בהיבטים טכנולוגיים ואולי אף רגולטוריים.

7. סיוע בשיווק בינלאומי של חברות המפתחות טכנולוגיות ייצור מתקדם 

לשם חיזוק חברות הטכנולוגיה הישראליות ולצד פעילות המכוונת להגברת מעורבותם בפעילות תעשייתית מקומית, יש לפעול באמצעות מינהל סחר חוץ, המפעיל את מערך הנספחים המסחריים, למיצוב ישראל כמרכז ידע והתמחות בתחום פיתוח טכנולוגיות ייצור מתקדם ולקידום חברות המפתחות טכנולוגיות אלו בזירה הבינלאומית. זאת באמצעות יצירת הזדמנויות עסקיות עבורן בחו"ל: מציאת שותפים אסטרטגיים, בניית ערוצי שיווק, חיבור ללקוחות פוטנציאליים ומשיכת השקעות לפיתוח וניסוי הטכנולוגיות בתעשייה הישראלית.  

8. פיתוח אזורי תעשייה "חכמים"

במסגרת העבודה האסטרטגית שערך משרד הכלכלה בשיתוף מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי, עולה שעל מנת לפתח אזורי תעשייה "חכמים" ואטרקטיביים, שימשכו תעשייה ותעסוקה מודרניות ואיכותיות, יש צורך בטיפול בשלושה מעגלים עיקריים: המעגל הראשון כולל תשתיות פיזיות-דיגיטליות, כגון פס רחב שישרת את המפעלים בעידן התעשייה 4.0, גדר אבטחה דיגיטלית, תאורה חכמה, חיישנים לניטור מידע מסוגים שונים ברחבי אזור התעשייה ועוד; המעגל השני כולל הקמת יחידה בניהול הפארק שתעסוק בתמיכה טכנית, בייעוץ ובפיתוח עבור העסקים. המטרה של הפארק היא להציע שירותים תומכים במקרים הללו ובכלל שירותי הטכנולוגיה, מכיוון שתשתית ללא תמיכה והדרכה תסבול מתת-ניצול; המעגל השלישי הוא סביבת עבודה מעודדת יצירתיות – לאו דווקא מבוססת על טכנולוגיה דיגיטלית. סביבת עבודה זו ידידותית לעובד של המאה ה-21 ומספקת שירותים בתחומי המסחר, איכות הסביבה, הפנאי והתרבות וכדומה. אזור תעשייה שלא יציע שירותים כגון נגישות לשירותי הזמנת אוכל (תן ביס ודומיו), אזורים ציבוריים למפגש ספונטני בין עובדים, מעונות יום, מוקדי קבלת משלוחים מאתרי המסחר המקוון ומוקדי פנאי ובידור, יתקשה למשוך עובדים איכותיים המתאימים לדרישות כוח האדם בעידן התעשייה 4.0.

9. עידוד מחקר אקדמי בתחומי הייצור המתקדם 

כדי לקדם אקוסיסטם התומך בתחום הייצור מתקדם בישראל, יש לפעול להעמקת הידע בתחום בכל רמות המחקר, ממחקר אקדמי למכוני מחקר יישומיים ועד מחקר במו"פ עסקי. לפיכך יש מקום להשקעה ממשלתית בתוכניות ייעודיות המעניקות מענקים  למחקר אקדמי בסיסי בתחומים אלו.

10. כלים להעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה 

הרשות לחדשנות משתמשת בכמה כלים לטובת קידום שת"פ מחקריים והעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה. בין הכלים, בולטים ברלוונטיות שלהם הכלים הבאים: מאגד מגנ"ט – תכנית היוצרת איחוד בין חברות בתעשייה לקבוצות מחקר, במסגרת פיתוח אבני בניין טכנולוגיות לדור המוצרים הבא. מטרתו לסייע בפיתוח טכנולוגיות גנריות בתחומים בעלי חשיבות בשוק העולמי. העובדה כי מדובר בטכנולוגיה גנרית מאפשרת חלוקת ידע ושיתוף פעולה בין החברות הפועלות באותה תעשייה, סינרגיה שהיה קשה לקיים בדרך אחרת; תוכנית מגנטון – תוכנית המעודדת העברת טכנולוגיה שפותחה באקדמיה לשימוש בתעשייה, על ידי יצירת שיתוף פעולה בין חברה ישראלית לקבוצת מחקר אקדמית. מטרת התוכנית היא לפתח בתום הפרויקט מוצר בעל פוטנציאל כלכלי הנשען על חדשנות טכנולוגית. מסגרת מגנטון מאפשרת לחברה סביבה נוחה לבדיקת פוטנציאל המסחור של הטכנולוגיה, מסגרת שבלעדיה הייתה החברה מתקשה לעמוד בתהליך הממושך הטומן בחובו סיכון רב וחוסר ודאות.

בשנים האחרונות נהנו ממסלולים אלו בעיקר חברות מוטות טכנולוגיה, מכיוון שלחברות המסורתיות קשה להתחרות איתן במידת החדשנות. לפיכך, מומלץ להנגיש את הכלי לתעשיות מוטות ייצור ואף לצאת בהקצאות מיוחדות לתעשייה זו, כדי להפוך את הכלי הזה לשימושי בתמיכה בייצור מתקדם.

11. תמיכה במו"פ של יישומים טכנולוגיים לייצור המתקדם 

הרשות לחדשנות מציעה השתתפות של 50-20 אחוז מהוצאות המו"פ המאושרות דרך מסלולי קרן המו"פ השונים. אל הקרן יכולים לגשת מפעלים מכלל ענפי התעשייה. כמו כן, במסגרת קרן המו"פ מופעלות תוכניות תמיכה ייעודיות, כגון הסדר מו"פ גנרי לפיתוח תשתיות ידע בחברות גדולות, מו"פ בתחום אבטחת הסייבר בשת"פ עם המטה הקיברנטי במשרד ראש הממשלה ועוד.
לצורך תמיכה בפיתוח יישומיים טכנולוגיים חדשניים, מומלץ להקים במסגרת זירת הזנק תוכנית תמיכה ייעודית של קרן המו"פ המיועדת לחברות טכנולוגיות המפתחות פתרונות ייצור מתקדם ועונות על צורכי התעשייה הישראלית. ייתכן שניתן יהיה לבצע זאת באמצעות מכרזי אתגר לבעיות שיזוהו על ידי המכון לייצור מתקדם כאתגרים מרכזיים לתעשייה הישראלית.

יש לציין כי במסגרת הקמת זירת ייצור מתקדם, בוצעו התאמות משמעותיות בתנאי קרן המו"פ, שהוכוונה לתעשייה מסורתית, כך שכעת היא תומכת בכלל התעשייה מוטת הייצור. כמו כן, על מנת להתאים למו"פ העוסק בתהליך הייצור, הוחל פטור מתמלוגים למו"פ העוסק בשיפור הפריון באמצעות פיתוח תהליך.
כמו כן, מומלץ ליצור מסלול מו"פ פורץ דרך לתעשייה מייצרת, המיועד לתוכניות מו"פ פורצות דרך בסיכון גבוה. המסלול יעניק תמיכה של 50 אחוז מעלות המו"פ בתנאים אטרקטיביים למחקר חדשני ופורץ דרך ברמה בינלאומית, תוך הסתמכות על תשתית הידע ועל האיתנות הכלכלית של ארגונים גדולים לקידום המחקר.

12. תמיכה במכונים יישומיים 

כחלק ממדיניות הסיוע לתעשיית הייצור של הרשות לחדשנות, מפעילה הרשות תוכנית לתמיכה במחקר יישומי במכוני המחקר. בין המכונים הנהנים מתמיכה זו ניתן למנות את מכון הפלסטיקה והגומי, מכון המתכות, המכון לקרמיקה וסיליקטים ועוד. מכונים אלו מהווים חוליה חשובה בתהליך התרגום של מחקר ליישום ויש לחזקם מקצועית ותקציבית. יש לציין כי בתקופה האחרונה נעשו צעדים משמעותיים בתחום: הוגדל משמעותית תקצוב המכונים ועודכנה תוכנית התמיכה כך שתתמוך בהרחבת מספר מכוני המחקר הנתמכים ובפתיחת מכונים חדשים. כמו כן, התוכנית החדשה שמה דגש על חיזוק הזיקה לתעשייה, על ייעול ועל הנגשה של תקציבי התמיכה בהצטיידות ובפיתוח יכולות מקצועיות גבוהות במכונים. נוסף לכך, בחלוקת מענקי מו"פ ניתנת עדיפות למפעלים תעשייתיים לפרויקטים המבוצעים על ידי המכונים כקבלני משנה.

 13. מעבדות חדשנות 

מומלץ להרחיב את התוכנית של הרשות לחדשנות, התומכת בהקמת חממות חדשנות בתאגידים תעשייתיים המספקים תשתית לחברות סטארט-אפ חדשניות בתחומים נבחרים בעולמות הייצור המתקדם. התוכנית החלה לפעול בשנה האחרונה, ובשל מגבלות תקציב נבחרו חמש חברות בלבד מתוך הצעות טובות רבות. כלי זה חשוב לקידום האקוסיסטם בתחום הייצור המתקדם ולהטמעת חדשנות בתעשייה. לפיכך, מומלץ להרחיב את הפעילות ולתקצב פתיחת מעבדות נוספות בתעשייה המסורתית בדגש על מעבדות העוסקות בטכנולוגיות ייצור מתקדם. כמו כן, יש לשקול כיצד לקדם שיתופי פעולה משמעותיים בין המעבדות ובין המכון לייצור מתקדם לכשיקום.

14. איגוד משתמשים 

תוכנית של הרשות לחדשנות הפונה לחברות העוסקות במו"פ ומעוניינות לשתף פעולה עם חברות אחרות בתעשייה העוסקות בתחומים משלימים או מתחרים, לצורך הטמעת טכנולוגיות הניתנות לרכישה על בסיס ידע משותף. החברות חוברות לעמותה עצמאית לשם יצירת שת"פ היכול להתבטא באופנים שונים, אם בפעילות משותפת של חברי האיגוד המקיימים פגישות, סדנאות וסמינרים ואם במתקן הדגמה משותף לבדיקות של תוצרי מו"פ. שיתוף הפעולה באיגוד המשתמשים מאפשר למידה הדדית של החברות השותפות בתוכנית.
תוכנית כזו יכולה להיות רלוונטית מאוד לתעשייה המעוניינת להטמיע טכנולוגיות של ייצור מתקדם. על מנת להגביר את ניצול הכלי למטרה זו יש להנגישו לתעשיות מוטות ייצור על ידי זיהוי החברות הרלוונטיות, ייזום וליווי תהליך ההקמה של המאגד.