דילוג לתוכן

תוכנית אסטרטגית לאומית לייצור מתקדם בתעשייה

חזרה

השלכות השינויים הטכנולוגיים

הטמעת הטכנולוגיות החדשות במפעל התעשייתי צפויה להביא למעבר לשיטות ייצור מתקדמות יותר, שבתורן עשויות להביא לתמורות משמעותיות בתהליך הייצור, ליכולת לייצר מוצרים חדשים ואף לשינויים במודל העסקי של המפעלים

בין השינויים הצפויים:

1. ייעול הייצור

תהליכי אוטומטיזציה ויכולות חישה ועיבוד מידע עשויים להביא לייעול משמעותי של תהליך הייצור. בדרך זו, הייצור במדינות מפותחות שיכולות להטמיע טכנולוגיה בתעשייה בצורה יעילה וקלה יותר מסוגל להתחרות בייצור במדינות המתפתחות. כך, לדוגמה, רובוטים המיושמים בתעשייה יכולים לבצע עבודה מקבילה לזו של פועל ייצור (בייחוד עבודה שיש בה חזרתיות גבוהה) בצורה יעילה, מהירה, חפה מטעויות ובעלות תפעול נמוכה יחסית.

2. יצירת אופק אסטרטגי חדש לייצור

טכנולוגיות ייצור מתקדמות מאפשרות ייצור ופיתוח של מוצרים שלא ניתן לייצרם ללא הטמעה טכנולוגית מאסיבית. בדרך זו, אפשר לא רק להתחרות בשווקים במדינות המתקשות ביישום טכנולוגי אינטנסיבי, אלא גם להדיר אותן מדינות מהתחרות. לדוגמה, ייצור בשיטות של Smart manufacturing יכול ליצור מוצרים בהתאמה אישית גבוהה, בתהליך מו"פ הממשיך לפעול בתוך תהליך הייצור ובכך מונע תחרות על ידי העתקה של המפעל ומייחד את הייצור למדינות שבהן יש יכולות מו"פ גבוהות.

3. שינוי במודל העסקי ובשרשרת הערך

לעומת הייצור הליניארי המתבצע בשלבים, כלומר מתחיל בפיתוח ובתכנון וממשיך בייצור ובשיווק אגב הפיכת חומרי גלם ורכיבים קנויים למוצר, בייצור המתקדם הטכנולוגיות החדשניות והכנסת הדיגיטציה למפעל מאפשרות חיבורים רבים ושונים ולאו דווקא ליניאריים בין השלבים השונים בשרשרת הייצור. שינויים אלו מאפשרים:

  • Mass customization במקום ייצור בסדרות גדולות, מתאפשרים ייצור אוטומטי ויעיל בסדרות קטנות ויכולת לייצר מוצר ייחודי המותאם ללקוח, כך שכל מוצר שונה מרעהו אך כולם מיוצרים בפס ייצור המוני מהיר ויעיל.
  • מעבר למוצר כשירות – במקום הצעה ומכירה של המוצר הפיזי בלבד, ניתן להציע חבילת פתרונות אינטגראליים לשוק הכוללים חומרה, תוכנה ושירותים. חבילה זו כוללת גם סנסורים ונדרשת לאיכות ואמינות גבוהות יותר.
  • מו"פ דיגיטלי – יצירת מוצרים המשדרים מידע בזמן אמת למפעל, ושימוש במידע זה כמקור הכנסה נוסף או כבסיס למו"פ לתכנון מוצרים עתידיים.  

4. מהירות השינויים

ההתקדמות הטכנולוגית כיום מהירה מזו שבעבר ומצריכה שינוי אסטרטגי עמוק בכל הרמות, מרמת המפעל ועד לרמת המדיניות הממשלתית. אם בעבר מפעל היה יכול להתקיים במשך דור שלם ללא שינוי טכנולוגי מהותי וההשכלה הטכנולוגית של עובד ייצור הספיקה כמעט לקריירה שלמה, הרי שכיום מפעלים נדרשים להטמיע טכנולוגיות חדשות כחלק שוטף מפעילות החברה ועובד טכנולוגי נאלץ להתעדכן לאורך כל הקריירה שלו בחידושים הטכנולוגיים על מנת שיתאים לצורכי השוק. בתחום הטלקום, חברת EY (ארנסט אנד יאנג) חישבה את עשרת גורמי הסיכון לחברה, ובמקום הראשון נמצא חוסר היכולת להטמעה של טכנולוגיות חדשות. הטכנולוגיות משתנות מהר, והטמעתן נדרשת בכל שלבי שרשרת הערך של המוצר, לא רק בשלב המו"פ המוצרי.
תופעה זו מחייבת מפעלים בכל הענפים התעשייתיים לפתח אסטרטגיה סדורה של פיתוח והטמעה של חדשנות, הכוללת מו"פ וחדשנות פתוחה, איתור פתרונות מדף רלוונטיים והתעדכנות מתמדת בחזית הטכנולוגית, השקעה בהכשרת עובדים קיימים ושדרוגם למשימות החדשות ואף גמישות ויכולת להוביל שינויים במודלים העסקיים של החברה.
קצב השינויים מחייב גם שינוי בתשתיות שמעמידה המדינה כדי שיתמכו בקצב השינויים המהיר. למשל, יש לסייע למפעלים בהכשרת עובדים קיימים למשימות חדשות ובפיתוח מודלים עסקיים חדשים ולאפשר תשתיות המספקות מימון, סיוע בהנגשת מידע על טכנולוגיות חדשות וליווי וסיוע בתהליכי ההטמעה הטכנולוגית לחברות קטנות ובינוניות המתקשות לבצע את התהליך באופן עצמאי.

5. שינויים בשרשרת הערך הגלובלית

שרשרת ערך (Value Chain) כוללת את הפעילויות שחברות מבצעות כדי שהמוצר שהן מייצרות יהיה בשימוש פעיל, החל מהשלב הראשון של התכנון וכלה בשלב השימוש בו ואף לאחר מכן: מחקר ופיתוח, עיצוב, ייצור, שיווק, הפצה ומתן שירות לאחר המכירה.

המושג "שרשרת ערך גלובלית" עוסק במיקום הגיאוגרפי השונה שבו מתבצעת כל אחת מהפעולות הנדרשות ליציאה של מוצר לאוויר העולם ומוסיף לה את הממד המדיני. התפתחותה המשמעותית של שרשרת הערך הגלובלית התרחשה בעשורים האחרונים, בעקבות האצה במגמות הגלובליזציה והשינוי באופיים של הכלכלה והסחר הבינלאומי. כמו כן, הסרת חסמי מסחר ושינויים טכנולוגיים (ובראשם מהפכת המידע הדיגיטלית) אפשרו לחברות רב-לאומיות למקם חלקים שונים בשרשרת הערך במדינות שונות בהתאם ליתרונות הגלומים במדינות הללו, כדי למקסם את רווחיהן; שינויים אלו באים לידי ביטוי באופי המשתנה של המסחר. אפשר לראות כי יותר מ-50 אחוז מהמסחר הבינלאומי כולל סחורות לא מוגמרות. משמעות הדבר היא כי כמה מדינות שותפות לשרשרת הערך של רוב תהליכי הייצור.

בתחילת שנות ה-90 טבע סטן שיה (Stan Shih), מייסד ומנכ"ל Acer, את המושג Smile Curve – גרף המתאר את הערך המוסף לעובד ביחס לשלבים השונים של שרשרת הערך, ולפיו ערכם המוסף של שירותי קונספט ושירותים הניתנים לאחר הייצור גבוה משמעותית מהערך המוסף לעובד בשלב הייצור עצמו. לגרף זה, כמו גם למציאות שהוא מייצג, ובה חלוקה בלתי שוויונית של הערך המוסף בתהליכי הייצור, יש חשיבות מכרעת לכל מדינה המעוניינת להשתתף בשרשרת הערך הגלובלית (GVC).


האצת תהליכי הגלובליזציה בעשורים האחרונים שינתה את חלוקת הערך המוסף לאורך שרשרת הערך הגלובלית. פעילות הייצור, שאינה דורשת הכשרה וכוח אדם מיומן, הועברה (שוב ושוב) למדינות שעלות העבודה בהן נמוכה יחסית למדינות אחרות, וכתוצאה מכך הערך המוסף של פעילות זו הלך ופחת. בה בעת, שירותי העיצוב ושירותי המו"פ דרשו מומחיות שהלכה וגברה והביאו לעליית הערך המוסף לעובד. התוצאה של שני התהליכים האלה היא העמקת ה-Smile Curve. בעקבות זאת מדינות רבות העוסקות בייצור בלבד חוות לחץ הולך וגובר על תעריפי העבודה שלהן, ובחלקן הערך המוסף הכולל של המוצרים הולך וקטן.
יתרונן של המדינות המפותחות בתחום הייצור ניכר בטכנולוגיות ייצור, ואילו יתרונן היחסי של המדינות המתפתחות ניכר בכוח אדם זול או במשאבי טבע זמינים. המדינות המתפתחות, מצדן, פועלות לאורך זמן כדי לשפר את מקומן בשרשרת הערך הגלובלית, לרכוש יכולות טכנולוגיות ו"לטפס בשרשרת הערך". דוגמה לכך אפשר לראות בקוסטה ריקה; בשנים 2011-1998 השכילה המדינה לשנות באופן מהותי את השתתפותה בשרשרת הערך העולמית: מיצרנית של ציוד מתכלה המבוסס על עבודה זולה, הפכה המדינה למוקד לייצור מכשירים רפואיים ותרופות, ובתוך כך הגדילה את היקף הייצור מ-200 מיליון דולר בשנת 1998 ליותר ממיליארד דולר בשנת 2011.

לא מפתיע, אם כן, שמדינות מפותחות רבות פועלות למציאת יתרונות יחסיים שיאפשרו להן להתמודד עם עלויות הייצור הזולות ועם ההתקדמות הטכנולוגית העתידית במדינות המתפתחות. רבות מהן רואות בייצור המתקדם מרכיב מרכזי ביצירת היתרון התחרותי של התעשייה המקומית ושינוי מהפכני הטומן בחובו פוטנציאל משמעותי.
דוגמה למגמה זאת ניתן למצוא במפעל לייצור מכונות גילוח שפתחה חברת פיליפס בהולנד. בשנת 2012 הוקם בהולנד פס ייצור רובוטי עבור מכונות הגילוח התלת-ראשיות של החברה. פס הייצור החדש כולל 128 זרועות רובוטיות אוטומטיות אשר אחראיות לכל אחד משלבי הייצור, מייצור החלקים ועד הרכבתם למוצר הסופי. הזרועות הרובוטיות מונחות על ידי מערכות שליטה מרכזית אשר מאפשרת בקרה בזמן אמת על תפוקות הייצור והתאמה מהירה של מאפייני הייצור.
פס הייצור החדש של החברה כמעט אינו כולל עובדי ייצור. המערך הרובוטי מייצר כשש מכונות גילוח בשנייה וכמות המועסקים בו הינה עשרה אחוזים מכמות המועסקים במפעל המקביל של החברה בסין. בעקבות פתיחת קו הייצור החדש, "שב" ייצור מכונות הגילוח התלת-ראשיות של החברה לאירופה בעוד ייצור מכונות הגילוח הדו-ראשיות נותר בסין.

סימנייה