תמצית מנהלים
בעשורים האחרונים עברה התעשייה מוטת הייצור הישראלית תהליך ארוך של קיטוב בין התעשיות עתירות הטכנולוגיה שהתחזקו לתעשיות המסורתיות שנחלשו, בין היתר בשל תהליכי גלובליזציה מואצים. תהליכים אלו, לצד עלות כוח האדם הנמוכה והרגולציה הרופפת על התעשייה במדינות המתפתחות, הורידו את הכדאיות בשימור שלב הייצור בשרשרת הערך של המוצר במדינות מפותחות
התחרות הגוברת מצד המדינות המתפתחות הביאו לכך שנתחים משמעותיים מהייצור התעשייתי עברו למדינות מתפתחות (סין היא דוגמה מובהקת לכך), והתעשייה מוטת הייצור הישראלית נחלשה. נוסף לכך, בדומה לענפים רבים במשק הישראלי, ענפי התעשייה מוטת הייצור הם בעלי פריון עבודה הנמוך משמעותית מממוצע מדינות ה-OECD, נתון המביא לירידה נוספת ביכולת התחרות של חברות אלו בזירה הבינלאומית.
התפתחויות בטכנולוגיות הייצור בשנים האחרונות, המכונות "טכנולוגיות ייצור מתקדם" ומקושרות לעולם תוכן המכונה "המהפכה התעשייתית הרביעית" – Industry 4.0– מובילות לתמורות משמעותיות באיזון בין תחרות המבוססת על עלויות כוח אדם ובין תחרות המבוססת על יצירת ערך, יעילות ויתרון טכנולוגי.
התפתחויות טכנולוגיות אלו, בתוספת פתיחת שווקים נוספים לתחרות בינלאומית, מעמידות בפני ישראל הזדמנות ייחודית לחיזוק הייצור המקומי באופן משמעותי ובר קיימא, על ידי שדרוג טכנולוגי של המפעלים הקיימים ועל ידי פתיחת חברות חדשות בעלות עוצמה טכנולוגית גבוהה.
אימוץ מוצלח של טכנולוגיות חדשניות אלו צפוי להוביל להעלאת הפריון לעובד ולשיפור כושר התחרות של החברות התעשייתיות, הצפויים להתבטא גם בשיפור ברווחיות וברמות השכר ואף להביא לניוד מחודש בשרשרת הערך ולצמיחה מחודשת של התעשייה.
נוסף לכך, לישראל יש הזדמנות למצב את עצמה כמרכז לחברות טכנולוגיה ולסטארט-אפים המספקים פתרונות ייצור מתקדמים במגוון תחומים ובכללם נתוני עתק (Big data), למידת מכונה (Machine learning), הגנת סייבר וייצור בהוספה.
מיצוי הזדמנויות אלו צפוי להיות בעל משמעויות כלכליות חיוביות ביותר למשק, להגדיל את התוצר הלאומי, להביא לעלייה בפריון העבודה ולהרחיב את אפשרויות התעסוקה האיכותית בישראל.
מטרת עבודה זו היא לגבש המלצות לתוכנית פעולה הוליסטית, שמטרתה לתמוך בהטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות בתעשייה באמצעות בניית תשתית לאומית תומכת והעמדת כלי סיוע ייעודיים למפעלים, ובכך לסייע בחיזוק סקטור התעשייה מוטת הייצור בישראל ובשיפור כושר תחרותה.
התוכנית צפויה לתת מענה לחמשת החסמים העיקריים שמופו והם:
- מחסור בתשתיות מו"פ ושיתוף פעולה חלש בין גורמי התעשייה לגורמי טכנולוגיה ומחקר
- מחסור בפתרונות מימון אטרקטיביים לתהליך ההטמעה
- קושי בהקצאת משאבים ניהוליים וידע מקצועי הדרושים לתהליכי הטמעת טכנולוגיות מתקדמות
- מחסור בהון אנושי בתעשייה בדגש על הון אנושי בעל אוריינטציה טכנולוגית
- תדמית ירודה של התעשייה מוטת הייצור בעיני הציבור בישראל.
לתוכנית ארבעה קהלי יעד מרכזיים, ולכל אחד מהם אתגרים ייחודיים ותרומה ייחודית להצלחת המהלך:
- התעשייה מוטת הייצור (מתעשייה מתקדמת טכנולוגית ועד תעשייה מסורתית יותר), ובה מושקע עיקר המאמץ, על מנת שתעבור תהליכי שדרוג טכנולוגי אינטנסיבי לעולם הייצור המתקדם
- חברות טכנולוגיות המפתחות פתרונות ייצור מתקדם, שאותן יש לפתח ולחזק ואף לחבר לתעשייה מוטת הייצור כמקום להוכחת היתכנות לתועלת שני הצדדים
- היזמים העסקיים, כולל חברות המפתחות מוצרים מתקדמים, שאותה יש לעודד לפתוח פעילות תעשייתית מתקדמת בישראל
- המשקיעים הזרים, שאותם יש למשוך להשקעות בתחום הייצור המתקדם ולפתיחת מפעלי ייצור מתקדמים בישראל.